Daf 64a
נֶאֱמָן לִנְדָרִים וְלַחֲרָמִים וּלְהֶקְדֵּשׁוֹת וְלַעֲרָכִים אֲבָל לֹא לְמַכּוֹת וְלָעוֹנָשִׁין
Rachi (non traduit)
ולחרמים. אם החרימו מנכסיהם הוי חרם לבדק הבית וקדשים וכן אם אמר ערכי עלי נערך:
אבל לא למכות. להחזיק שערותיהן בחזקת סימן ללקות ולהעניש:
Tossefoth (non traduit)
נאמן לנדרים. דעד אחד נאמן באיסורין תימה הא אין נאמן אלא בדבר שבידו וי''ל כיון דסופו ליגדל עשאוהו כדבר שבידו מיהו קשה מאי איריא אב אפי' אחר נמי וי''ל דאב דייק טפי לדעת שניו לפי שעליו מוטל להודיעו לאחרים ולכך לאב עשאוהו כבידו ולא לאחרים:
מַתְנִי' קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה נֶאֱמָן קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן
Rachi (non traduit)
מתני' גירשתיה. קבלתי את גיטה:
והרי היא קטנה. עכשיו כשאמר עליה כך:
נאמן. לפוסלה מן הכהונה:
והרי היא גדולה. משגדלה אמר כן ובקטנותה לא אמר אינו נאמן ומותרת לכהן:
נשבית. הרי היא פסולה לכהונה משום ספק זונה ובגמרא מפרש טעמא:
גְּמָ' מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא רֵישָׁא בִּידֵיהּ סֵיפָא לָאו בִּידֵיהּ
Rachi (non traduit)
גמ' רישא בידו. בעודנה קטנה בידו לקדשה לאחר ולחזור ולקבל גט הימנו הלכך נאמן דמה לו לשקר אי בעי פסיל לה:
סיפא לאו בידו. לקדשה משגדלה ולא למוסרה ביד עובד כוכבים לא גדולה ולא קטנה:
וְלָא וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחָלָל דְּקָא פָסְלַהּ מִכְּהוּנָּה
Rachi (non traduit)
והרי בידו. כשהיא קטנה:
להשיאה לחלל. לנולד מאלמנה לכ''ג דאמר לקמן בפרק בתרא (קידושין דף עד:) עמוני ומואבי כותי נתין חלל וממזר מצרי ואדומי שבאו על כהנת לוייה וישראלית פסלוה:
הָא לָא קַשְׁיָא כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה דְּאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טָהֳרָה לַחֲלָלִין
Rachi (non traduit)
כר' דוסתאי בן יהודה. ס''ל לתנא דידן דאמר לקמן (קידושין דף עז.) בנות ישראל מקוה טהרה לחללים דבת חלל זכר כשרה לכהונה שאשתו טהרה את זרעו וכיון דבתו כשרה אלמנתו כשרה דכל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו הלכך אין בידו לפסול בתו קטנה מן הכהונה וא''ת הרי בידו לפסלה בקידושין וגירושין התם מכהונה פסיל לה מתרומה לא פסיל לה אם בת כהן היא אבל נשבית פסולה אף מן התרומה:
Tossefoth (non traduit)
[כר' דוסתאי וכו'. פרש''י כיון שבתו כשרה אלמנתו כשרה וכו' ור''י אומר טעם אחר דאם היה פוסלה בביאתו לא היו הבנים כשרים דה''ל כחלל שנשא חללה דלכ''ע הולד חלל. ת''י]:

וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְמַמְזֵר כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין
Rachi (non traduit)
והרי בידו להשיאה לממזר. דקיימא לן (לקמן קידושין דף סח.) קידושין תופסין בחייבי לאוין וביד האב להשיאה לו בעבירה ותפסל מן התרומה:
אין קידושין תופסין בחייבי לאוין. דאין ביד האב להשיאה אלא למי שקידושין תופסין בה והא דר''ע לקמן בפרקין (שם):
הֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּכְרַבִּי סִימַאי דְּתַנְיָא רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר מִן הַכֹּל עוֹשֶׂה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵר חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יִקָּח וְלֹא יְחַלֵּל חִלּוּלִים עוֹשֶׂה וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרִים
Rachi (non traduit)
ה''ג הרי בידו להשיאה אלמנה לכ''ג וכר' סימאי. כלומר אם אלמנה היא הרי בידו להשיאה לכ''ג ואפי' לר''ע דאע''ג דחייבי לאוין היא מודה ר' עקיבא דקידושין תופסין לו בה:
וכדרבי סימאי. דאמר מן הכל שהן חייבי לאוין עושה ר' עקיבא הוולד ממזר דקסבר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין חוץ מאלמנה לכ''ג:
שהרי אמרה תורה אלמנה לא יקח. וסמיך ליה ולא יחלל זרעו בעמיו דמשמע חללין הוא עושה זרעו שמחוללין מן הכהונה ואינו עושה ממזרין וכיון דאין הולד ממזר ש''מ ס''ל קידושין תופסין בחייבי לאוין דכהונה דאי אין קידושין תופסין הוי הולד ממזר כדתנן בפרקין (לעיל קידושין סו:) כל שאין לה קידושין עליו הולד ממזר:
כְּרַבִּי יְשֵׁבָב דְּאָמַר בּוֹאוּ וְנִצְוַוח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר
Rachi (non traduit)
כרבי ישבב. מתני' כרבי ישבב אליבא דרבי עקיבא ס''ל דאמר בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שמרבה פסולין בישראל שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר כל איש בישראל שאין ביאתו מותרת באשה שיבא עליה הולד שנולד מאותה ביאה ממזר:
הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב אִי לְטַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ שַׁפִּיר אֶלָּא אִי לְאַפּוֹקֵי מִטַּעְמָא דְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי הֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחַיָּיבֵי עֲשֵׂה
Rachi (non traduit)
הניחא אי טעמא דנפשיה קאמר. ולאו לאפוקי מדר' סימאי לחודיה אתי לאיפלוגי אחייבי לאוין דכהונה לחודייהו אלא כלל הוא בידו שכל ביאה שהיא בעבירה הולד ממזר ושפיר מתרצינן למתני' דאין קידושי עבירה קידושין ואין ביד האב להשיא בתו למי שמחללה בביאתו:
אלא אי לאפוקי מדר' סימאי אתי. ולא להוסיף אלא אחייבי לאוין דכהונה אבל במצרי ואדומי תוך ג' דורות שהן חייבי עשה מודה דקידושין תופסין לו בה הרי בידו להשיאה להן והן מחללין אותה מתרומה ומן הכהונה כדלקמן (קידושין דף עד:):
אָמַר רַב אָשֵׁי וְתִסְבְּרַאּ רֵישָׁא מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ הוּא נְהִי דִּבְיָדוֹ לְקַדְּשָׁהּ בְּיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ וְעוֹד אִילּוּ אֲמַר הַאי דְּלָא נִיחָא [לֵיהּ] בְּגַוַּהּ מִי מָצֵי מְקַדֵּשׁ [לַהּ] נִיהֲלֵיהּ בְּעַל כָּרְחֵיהּ
Rachi (non traduit)
ותסברא. דהאי שינויא דלעיל שינויא הוא וטעמא דרישא משום דבידו הוא נהי דבידו לקבל קידושין מאיש שבא לקדשה:
אילו אמר האי גברא לא ניחא לי. לקדשה מי מצי וכו':
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי רֵישָׁא רַחֲמָנָא הֵימְנֵיהּ כְּרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִנַּיִן לְאָב שֶׁנֶּאֱמָן לֶאֱסוֹר אֶת בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לָאִישׁ אֲסָרָהּ הַזֶּה הִתִּירָהּ
Rachi (non traduit)
לאיש אסרה. על הכל שאין אנו יודעים למי וכי אמר הזה התירה לזה:
בְּנִישּׂוּאִין הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב בִּשְׁבוּיָיה לָא הֵימְנֵיהּ
Rachi (non traduit)
לנישואין הימניה. אם נערה אם קטנה אבל בבוגרת לא מישתעי קרא דנערה כתיב הלכך לא מהימן משגדלה:
בשבויה. לא הימנוהו כלל:
מַתְנִי' מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ יֵשׁ לִי בָּנִים נֶאֱמָן יֵשׁ לִי אַחִים אֵינוֹ נֶאֱמָן
Rachi (non traduit)
מתני' יש לי בנים. ואין אשתו זקוקה ליבם:
יש לי אחים. זקוקה ליבם והיא היתה עד הנה בחזקת שאינה זקוקה:
גְּמָ' אַלְמָא נֶאֱמָן לְהַתִּיר וְאֵין נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן
Rachi (non traduit)
גמ' בשעת קידושין אמר יש לי בנים. כדי שלא תדאג מן הייבום ותתרצה לו ומיהו כשקידשה לא אמר על מנת:
דְּתַנְיָא בִּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אָמַר יֵשׁ לוֹ בָּנִים בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר אֵין לוֹ בָּנִים בִּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אָמַר אֵין לוֹ אַחִים בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר יֵשׁ לוֹ אַחִים נֶאֱמָן לְהַתִּיר וְאֵין נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אַף נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר
Rachi (non traduit)
גמ' בשעת קידושין אמר יש לי בנים. כדי שלא תדאג מן הייבום ותתרצה לו ומיהו כשקידשה לא אמר על מנת:
בשעת קידושין אמר שאין לו אחים. ואין לדאג מן הייבום:
נאמן להתיר כו'. כלומר נאמן במה שאמר בשעת קידושין ואין נאמן במה שאמר בשעת מיתה:
אָמַר רָבָא שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת מִיתָה קָא הָדַר בֵּיהּ אֵימָא קוּשְׁטָא קָאָמַר אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם דְּקָא מַרַע לֵיהּ לְדִבּוּרֵיהּ אָמְרַתְּ קוּשְׁטָא קָאָמַר מַתְנִיתִין דְּלָא קָא מַרַע לֵיהּ לְדִבּוּרֵיהּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן
Rachi (non traduit)
שאני התם. בברייתא כיון דהדר ביה מדיבורא קמא בשעת מיתה קושטא קאמר שלא יהא עון תלוי בו אבל מתני' שלא אמר בשעת קידושין אין לי אחים כי אמר השתא יש לי אינו נאמן דלצעורה קא מכוין:
דקא מרע לדיבוריה. בשעת קידושין:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי מַתְנִיתִין דְּלָא מוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי דְּאָמְרִינַן כֵּיוָן דְּלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי וְלָא בְּאַחֵי אָמַר יֵשׁ לִי בָּנִים נֶאֱמָן יֵשׁ לִי אַחִים אֵינוֹ נֶאֱמָן לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ דְּאָסַר לַהּ אַכּוּלֵּי עָלְמָא בָּרַיְיתָא
Rachi (non traduit)
דלא מוחזק לן. האי גברא בשעת מיתה לא באחי ולא בבני וקיימא הך איתתא בחזקת שאינה זקוקה לייבום הלכך אמר יש לי בנים אחזקה קמייתא הוא דקא מוקים לה הלכך נאמן ואי אתי אח לאחר מכאן ואמר אחוה דמיתנא אנא לאו כל כמיניה דאהני דיבור לחזקה:
אמר יש לי אחים. ואין לי בנים לאו כל כמיניה דמפקינן לה מחזקה:
ברייתא. דקא''ר נתן נאמן לאסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source